המהפכה המוסרית של הארכיבישוף פאגליה מסתירה "אינטרס שאין להודות בו" – המונסיניור מלינה
מלינה הגיב באתר LaNuovaBq.it (20 ביוני) לראיון שהעניק פאגליה ל-Settimana News ב-21 במאי.
"כיסוי לאינטרס שאין להודות בו"
ההאשמה הבולטת ביותר של מלינה מופיעה לקראת סוף מאמרו: "מעשיו של פאגליה לא נבעו מסיבות תיאולוגיות, אלא מביקורת אידיאולוגית על המכון".
הוא טוען כי האידיאולוגיה משמשת להסתרת מניעים עמוקים יותר: "האידיאולוגיה, כפי שלימד אותנו קרל מרקס, משמשת ככיסוי לאינטרס שאין להודות בו."
מלינה מציע כי הדיכוי נבע אולי מהאמונה שההוראה המסורתית של הכנסייה בנושא הנישואין והמשפחה היא "לא סבירה" ו"בלתי ישימה".
"אין עובדות, רק פרשנויות" – ניטשה
מלינה מאשימה את הפרדיגמה של פאגליה בכך שהיא נשענת על "עקרון האימננטיות האופייני למודרניזם", שבו הפרשנות גוברת על המציאות האובייקטיבית.
בהסתמך על אמירתו של ניטשה, "אין עובדות, רק פרשנויות", טוענת מלינה כי הדוקטרינה מעוצבת מחדש על ידי הנסיבות ההיסטוריות במקום לשמש אמת מידה יציבה לאמת.
בעיני מלינה, אין מדובר רק בשינוי פסטורלי, אלא באימוץ הנחות פילוסופיות שאותן זיהו האפיפיורים הקודמים כליבה האינטלקטואלית של המודרניזם.
המצפון כמקור הנורמה המוסרית
ליבת ההתקפה הדוקטרינרית של מלינה נוגעת למצפון. הוא טוען כי הפרדיגמה החדשה שמקדמת פאגליה מעניקה למצפון הסובייקטיבי תפקיד שהתיאולוגיה המוסרית הקתולית אינה יכולה לקבל.
במקום שהמצפון ישפוט מעשה על פי אמת מוסרית אובייקטיבית, הוא עלול להפוך למקור הנורמה עצמה.
מלינה מכנה זאת "היפרטרופיה אמיתית של המצפון".
לדבריו, גישה זו סופגת את הנורמה המוסרית לתוך המצפון: "בדרך זו נשללים הערכים המוסרית המוחלטים".
הפרדיגמה של פאגליה מערערת את תורת ה-Veritatis Splendor, ובמיוחד את הדוקטרינה שלפיה מעשים מסוימים הם רעים במהותם, ואין שום נסיבות שיכולות להצדיק אותם.
"איזו מוסריות רוצה הכנסייה?"
יעד נוסף הוא הרעיון של "הטוב האפשרי".
מלינה אומר כי בגישתו של פאגליה, "הטוב האפשרי" הופך לקריטריון לקביעת איזו נורמה מוסרית היא למעשה מחייבת. עבור מלינה, הדבר מצמצם את המוסר הנוצרי למה שהאדם הפגוע מסוגל כרגע להתמודד עמו, במקום למה שהחסד מאפשר.
לדעת מלינה, המחלוקת נוגעת לכיוון של הכנסייה כולה. או שהכנסייה תמשיך להכריז על גדולתה של הייעוד האנושי במשיח, או שתתאים את הייעוד הזה כלפי מטה, אל גבולותיו של האדם החוטא.
הוא משווה בין שתי האפשרויות: מוסר מופחת המצדיק חולשה, או מוסר הסומך על החסד שיחולל שינוי באדם.
לדעת מלינה, סגירתו של מכון יוחנן פאולוס השני המקורי לא נבעה בסופו של דבר משינוי מבני אקדמי, אלא מהחלפת תיאולוגיה הממוקדת בחסד, בתשובה ובאמת מוסרית אובייקטיבית.
תרגום בינה מלאכותית